אחרי שנתיים שלא קיבלת ממני ברכה כתובה ולא היתה ברירה הייתי חייבלברך אותך בעל פה, אני לא יכול ליפול.
ילד אתה כוכב, כל מי שמסתכל עליך אומר כמה אתה אלוף, מוכשר ובאמתמספר אחד בכל מה שאתה נוגע בו.בתקופה האחרונה, כשאני מסתכל עלעצמי ועל הקרובים אליי אני חוזר למשפט שאבא ואמא היו אומרים לנופעם כשהיינו קטנים, שלא משנה מה, חברים ילכו ויבואו אבל אתם, כלומראנחנו, כלומר אתה ואני וגם מיכלי נשאר חברים לכל החיים כי אין ברירה.
ואני חייב לומר שאני מבסוט שאתהבמשבצת הזו של החבר. אני נהנהלדבר איתך, לשמוע אותך חושב,להתייעץ איתך ולייעץ לך ואני שמחשאין לך ברירה אלא להיות חבר טובשלי.
ילד, אני מאחל לך להסתכל סביבךולהיות גאה בעצמך, אתה בונה לעצמךדרך ובוחר לגעת יותר לאט לאט וזהעושה לך טוב.
אחי, אל תפחד לגעת אל תפחדלטעות, תמשיך לטרוף את העולםולגעת באנשים, גם ככה כולם מסביבךמעריכים אותך ורוצים להיות קרוביםאליך.
רן, מאחל לך שבתקופה הקרובהובטיול שאתה עושה לעצמך קח לךתרמיל ותמלא אותו באנשים, בחוויות,בנופים ומחשבות שיחזקו וימלאו אותך.
תשתחרר, תתקרב, ותחזור עם שלושתרבעי תרמיל מלא ועוד רבע מוכןלהתמלא בעוד חוויות, אנשיםומחשבות. סמוך על עצמך,אני סומך עליך וגאה בךשאתה אח שלי.
הודי.
זה קצת מצחיק לכתוב לך, כאילו שיש לך יום הולדת, או שקרהאירוע מיוחד ואז צריך לחשוב מה לכתוב או לאחל, איך לומר,תודה, מזל טוב, כל הכבוד או משהו בסגנון.
אבל באיזשהו מקום אני חושב שלכתוב לך ככה הופך אתזה ליותר יפה, כי בעצם כל המטרה פה היא פשוט לכתובלך. אני זוכר כשקיבלתי את המכתבים של המשפחהכשהייתי בקורס חובלים וחשבתי איך אתם שם בביתלא יודעים כלום, לא יכולים לעזור לי באמת כשקשה כיבפועל זה הכל עליי אבל איכשהו בכל זאת המילים שלכםמצאו להן את הדרך לחזק אותי.
כאילו למילים כתובות יש כוח כוח חזק שבאמת נותן כוחומוטיבציה.
אני לא יודע אם מה שאני כותב באמת יגרום לך להיותחזקה יותר, נמרצת יותר או יקל לך על המציאות, אניאפילו די בטוח שלא. אבל רק מקווה שזה יזכיר לךשחושבים עלייך המון, שיש לך אנשים בבית שבשבילםחצי מילה שלך בטלפון בשיחה של שתי שניות הן עולםומלואו, אז אני חושב שאם זה מה שהמכתב הזה יזכירלך זה שווה הכלכי כיף וחשוב לדעת שאוהבים אותך.
עכשיו, אחרי שסיימתי עם הפתיחה הארוכה, אני מנסהלדמיין באיזה רגע את קוראת את זה, את כנראה בחדרשלך במגורים, או במקום דומה, באיזה נוהל שבת או לפנישינה. אם את שמחה עכשיו ילדה, אז אני רוצה שתדעישגם אני שמח, מגיע לך להיות שמחה, מגיע לךלהרוויח לעצמך סיבות לחייך, את מוכשרת וחכמהואלה שתי סיבות מספיקות לגרום לך לשמוח אזתמשיכי.
אם במקרה את מותשת קצת או שקשה, אני רוצהלומר לך שאת לא לבד, לאנשים לידך סביר להניחשקשה לא פחות והשאלה מי יתן לקשה לנצח ואתגברת, ווינרית. אז תקחי נשימה חזקה, תחזקי אתעצמך ותחזקי את אלה שלידך. רק צריך להריםאת הראש כדי לראות את הקושי גם שלהסביבה, ואז גם לא נכנסים לקושי האישיוגם בדר"כ עוזרים לחברים, שלזה יש רקיתרונות.
אם את במקרה עצובה ילדה, אני רוצה שתדעישזה בסדר, מותר רק צריך לזכור שלא משנה למה, סביר להניחשזה יעבור, תזכרי בזה שאוהבים אותך מכל מקום תמיד איפהשלא תהיי ובדר"כ זה מחזק, ואם זה לא עזר תאכלי איזהשוקולד תשבי עם אנשים ותדברי על שטויות ולאט לאט זהעובר.
בגדול אני יכול להמשיך לבלבל את המוח עוד הרבה אבל אניבעיקר רוצה שתזכרי במה שכתבתי בהתחלה, חושבים עלייך,הרבה, ואוהבים אותך המון וזהו.
ודרך אגב, התחלתי סמסטר, היה טירוף בפריז וזה בערךמסכם הכל אצלי,
אוהב המון
הודי.
אני מנצל את ההזדמנות לשתף קצת מחשבות.
התקופה האחרונה, במורכבותה, באתגריה וביופיה,שאומנם בימים האחרונים קצת מצטנע אבל קיים,פה בסלון, בחצר, מעבר לגדר ועד הערבה הזורמת,גורמת לך לחשוב.
בעצם, חמש שנים לא הייתי כל כך קרוב שוב אז אניחושב, חושב שאנחנו בעונת מעבר, עונת מעבר לפיהספר, לכולם יש שפעת. יום אחד חם ויום אחר גשם,יום אחד מרק ויום אחר סודה עם קרח.
ועכשיו כשכולנו מקבלים צורה של ספה וכבר נמאסלהסתכל על הטלוויזיה או על הטלפון, אז אני מתחיללהסתכל אחורה.
אני מסתכל על הבית שגדלתי, על הדעות שלי כאדםבוגר, התחביבים שלי ועל השאיפות שלי.
ואז אני רואה אותך, בגשם פותח את החלון מסתכלמהמרפסת על נחל אילנות ואומר לעצמך, בטון לאמסופק, "יש זרימה בנחל אבל קטנה".
כאילו שזו היתה אחריותך למלא את הנחל וצריךללכת לסדר את מערכת ההשקיה וזה יסתדר.
אני מחייך לעצמי וחושב פתאום, אם אנשים היועונות, אין ספק שאתה היית אביב.
בוץ בנעליים וריח של פריחה, מנוע של טרקטורוחיבור לאדמה. ואז אני ממשיך לחשוב והפעםאחורה מתחבר לי עם עכשיו.
מאז שאני ילד טפטפת לי אביב. בגיפ ירוקבדרך לגן, בגיפ אפור בטיולים בכל מקוםבארץ, בבניה של בית על העץ, בסיפורים,בשירים (שכשאני שומע מיכלי אומרת שאניזקן) ובעוד כמה גיפים ועוד כל מיני טיולים וחוויות.
בהיותך, נתת לי את מי שאני. לימדתי אותי שאין לנו ארץ אחרת, סיפרת לישאנשים הזיעו ונלחמו בשביל שיהיה לנו פה בית. ובשבילי האנשים האלהזה אתה. אתה עשייה ויוזמה ושינוי ורוח ו.. אביב.
ואתה קו מנחה לחשיבה שלי, דוגמא לעשייה בשבילי וחלק בלתי נפרדמההחלטות שלי.
בתקופה המוזרה והיפה הזו, כשבאמת הכל נראה עקום קצת, אני מאחל לךשתמשיך להיות אביב פורח ותמשיך לנשום עמוק כשיש גשם וזרימה.
שתמשיך להינות מהנקודות היפות מסביבנו כמו הזרימה בנחל אילנות.
המון מזל טוב אבא, אני אוהב אותך וממשיך ללמוד ממך בכל יום.
הודי.
את בטח זוכרת את הברכה שכתבת לי לפני כמה שנים עם התבלינים,הסברת לי על האיזון ואיך הדברים משלימים אחד את השני ואיחלת לישאדע להשתמש בהם בתבונה בחיים שלי.
מהרגע הראשון היית המורה שלי, המורה שלי לחשבון,לשפה, לאיך להיות אח טוב. (יצא סה"כ בסדר ואת כלהשיפורים יש אצל רן ומיכלי 😊).
אחר כך לימדת אותי לחיות עם אנשים ולהכיר את עצמי.
מהרגע הראשון היית לי הדוגמא הכי טובה לכל מהשחשוב בחיים. אני חושב שבאיזשהו מקום אני תמידאחפש את האישור שלך, במילים, במבט, בליטוףבתחושה.
אני יודע שאת מרגישה כשטוב לי ואני מרגיש שאתשמחה כשאני שמח.
בתקופה האחרונה אני מרגיש שאת נותנת לי אישורללכת לבד לגמרי, כמו שמלמדים ילד לנסוע עלאופניים, בהתחלה נותנים לו לנסוע ורצים אחריוומרימים אותו כשהוא נופל. עד שבשלב מסוים נותניםלנסוע לבד לגמרי.
השחרור הזה שלך הוא האמירה הכי טובה שיכולתילקבל ממך.
אמא אני רוצה לומר לך תודה, תודה שאת המורהשלי לזוגיות, הדוגמא שלי למשפחתיות ובית נכון,תודה שאת לפעמים נותנת לי ליפול ואני יודע שמהשלא יקרה את תמיד תסתכלי עליי רוכב ואם אפולהחיוך שלך באופק מאחורה זה מה שיעזור לי לקום.
אני אוהב אותך הכי בעולם ולומד ממך כל יום מחדש.
הודי !
